סיפו צחי שוחט
החל ללמוד אומנויות לחימה בשנת 1982 בהיותו בן 10. בתחילת דרכו למד אומנוית לחימה יפניות, אך היות ותמיד רצה ללמוד קונג פו החל ללמוד שילוב של סגנונות קונג פו וקראטה. בשלב מאוחר החל ללמוד טאי צ'י צ'ואן וצ'י קונג. בגיל 21, במהלך שהיה טבעי עבורו, החל גם ללמד. בגיל 24 הגיע למסקנה כי רצונו הרב הוא ללמוד שיטת קונג פו שלמה ומסורתית - אפילו אם הדרך תהיה קשה וארוכה.
בשנת 1996 החל צחי להתעניין בשיטת עגור לבן טיבטי (pak hok pai). לאחר חיפושים ובירורים בעקבות מידע על השיטה ומורים בעולם מהם ניתן ללומדה, עדיין לא מצא צחי מורה. לאחר חצי שנה, נסע לניו-יורק בתקווה למצוא, אולי שם, מורה. אכן לאחר כשלושה ימים, הגיע צחי לבית ספרו של סיפו טון פאי צ'אן
(Ton Fai Chan). הוא החל ללמוד בבית הספר הכל מההתחלה ללא מחשבה שניה. הוא הצטרף לשעורים הרגילים ובנוסף למד בפרטיות מהמאסטר. לאחר זמן לא רב, ולאחר שנמצא ראוי, קיבל את ברכת מורו, לפתוח בית ספר ללימוד השיטה בישראל. בשנת 2002 שלח סיפו טון פאי צ'אן את צחי ללמוד עגור לבן מאח שלו לאימונים, סיפו צ'אנג קאו ווא (Cheung Kwok Wah) בהונג קונג. לאחר שני ביקורים אצל סיפו צ'אנג קאוו ווא ומפגש נוסף עם סיפו טון פאי צ'אן, נאלץ צחי להחליט בדרכו של מי מהמורים הוא הולך. היום צחי הוא תלמידו של סיפו צ'אנג קאו ווא.
עבור צחי, כבר מתחילת הדרך, הייתה אומנות הלחימה כלי לגילוי עצמי - החל מיכולת לחימה והגנה עצמית ועד להבנות פנימיות על מהות האדם. הוא תמיד בחן מה מניע אותו ללכת בדרך מיוחדת זו, וספקות בה היו חלק בלתי נפרד מאימונים יומיומיים. ספקות אלו ואימונים אלו הביאוהו להבנה כי מה שעשה כל החיים ועדיין עושה, זה להגשים עצמו ולקיים את טבעו. אומנות הלחימה מבחינתו היא דרך להכיר את החיים, ללמוד, לפתוח את המחשבה, ולהינות. הוא רואה בלחימה שבאומנות, כלי, בו כל התובנות הפנימיות באות לידי ביטוי מעשי במצב קיצוני, כך שהגוף והנפש צריכים להתאחד על מנת להתקיים.
כחלק בלתי נפרד מהאומנות, הן כמסורת בשיטת עגור לבן הענפה והארוכה, והן כנקודת מבט אישית הוליסטית על עצמו, עוסק צחי בשיטת ריפוי - באנרגיות. במשך כשנתיים למד באופן פרטי צ'י קונג רפואי - העבודה הפנימית של פרח הלוטוס
(במנדרינית - lien hua nei gong) מענתי טפלר ומטפל בהצלחה בקליניקה שבבית הספר. לפרטים על הריפוי בעזרת צ'י קונג אתם מוזמנים להכנס לטיפולים.